טיפול במתבגרים
מאת: אביגיל גלרטר, 2007
כאשר אנו מדברים על מושג ה"לחץ השווה" בשיאצו, בתחושת
"שני המקומות שהם אחד" מתרחש רגע שלא ניתן לכמת אותו ובו מתבטלות המחיצות
בין המטפל והמטופל ומתבטלת תחושת הנפרדות שהיא הבסיס לדיסהרמוניה ולתחושת
הדחק. זהו רגע של אחדות נטול שיפוטיות וביקורתיות שממוסס את ההגדרה של האני
ואת התבניות וההתניות. הלחץ השווה, הינו הכלי ותוכנו באופן בו זמני שאת
איכותו ניתן לקיים בכל מישורי ההתנהלות. להיות בלחץ שווה פירושו להיות
מסוגל לעבור ממצב אחד לאחר בקלות ולהיות קשוב להשתנות המתמדת. אין נקיטת
פעולה כי מתוך ההקשבה הפעולה מתרחשת מעצמה ולא ניתן לצפות אותה מראש.
