ניתוח ציור אינטואיטיבי ומלל על פי מודל חמשת האלמנטים ויין/יאנג
מאת: רונית בר-לביא, 2014
התלבטתי לא מעט לגבי נושא העבודה.
שקלתי את האופציות השונות: האם לקחת נושא שקשור למקצוע
שלי (מחשבים) ולשיאצו? ומה לגבי תחומי העניין? יש הרבה כאלו... אז מה מתוכם ?
מדיטציה ושיאצו, לא התחשק.
ריקוד, קונטאקט, כתיבת שירה, קול ושירה, כתיבה בכלל –
שקלתי ושוב, וידעתי שלא.
מה עוד מעניין אותי מאד והיית רוצה לשלב? לא היה בינגו.
הרגשתי שמעוניינת דווקא בתחום שאין לי בו ידע, בתחום
שבו אני "טאבולה ראסה", שבו אוכל לפעול באופן אינטואיטיבי ללא ידע וחומר
שיפריעו לי לקלוט את מי שמולי באופן בלתי אמצעי.
ואז התחילו להגיע מטופלים לטיפולי התרגול החד פעמיים.
והיה התשאול של אנשים שלא הכרתי.
וקרה שם משהו מעניין.
הרגשתי שמרתק לי לשבת איתם, לקלוט מי מולי, לתשאל
בעדינות.
נפש האדם תמיד סקרנה אותי, ושמתי לב שאני
"מאבחנת" בליבי אנשים גם באופן בלתי רצוני, ושזו דרך ההסתכלות שלי כשאני
עם בני אדם.
הרגשתי שמתחשק לי על עוד מבט אל נבכי הגופנפש שלהם,
משהו שיוסיף עוד נדבך, חלון הסתכלות (להבדיל מהצצה) אל הפנים, ובאופן בלתי אמצעי.
ואז ידעתי: ציור.